שלאט לאט , לא רואים אותי - לא שומעים אותי ,
מרגישה אבודה , מרגישה לבד , ללא אף אחד ...
אני מרגישה שנכשלתי - החברה הכיי טובה שלי ,
רוצה למות , היא חושבת שלא צריכים אותה יוותר - אחרים אויל לא צריכים אותך ,
אני צריכה אותך ..
את כבר לא מתעניינת - לא שואלת ,
מה קרה לי , האם אני בסדר ,
ואפילו שאני בוכה היא לא עושה כלום ..
אני מרגישה אבודה בלעדיה ..
והידיד , הידיד הכיי טוב שלי -
נמצא איתה , אם מישהי אחרת ,
אני אוהבת אותו כמו ידיד - ומעבר לזה ..
אנחנו מדברים ב- ♥ גלווי ,
מעולם , מעולם לא דיברנו עלינו ,
רק עליו ועליה , ועליה ועליו , ועל זאת ש*הוא* אוהב
ועל החלום ש*הוא* חלם ..
אמרתי לו לא פעם ולא פעמיים שזה מפריע לי שהם מדברים ,
הסברתי לו , שאני אוהבת אותו כידיד ומעבר לזה ,
ולכן קצת מפריע לי -
אך הוא לא מתרחק , הם כל הזמן יושבים יחד ..
מדברים , צוחקים , מחייכים - מבטים כאלה של אוהבים ..
החברה השנייה הטובה שלי ,
זאת שהיא שלילית בחבורה שלנו , של הבן ..
משתדלת לשתף אותה , אבל זה לא זורם ..
זה לא קל , היא אחת שלא דופקת חשבון ,
היא אומרת מה בראש שלה ,
היא נחמדה , היא טובה , היא יפה , היא כל מה שאני לא ..
מוריד לי ת'ביטחון לידה ..
והמשפחה , לא מוסיפה
אנחנו שישה אחים , 2 נשואות
ואחי הקטן , בוא נגיד לא אח שלי ,
כל אחד במשפחה מדהים ..
אבל אין לי עם מי לדבר , אני הכי קטנה , מרגישה לבד ,
הם מדברים כל הזמן על דברים שאני לא מבינה ..
אחת גרה בקצה העולם , אחת מתחת לבית,
אחד בצבא , אחד בישיבה ..
אין עם מי לדבר ,
כל אחד בתוך עצמו
ועד שכולם מגיעים - מתעסקים רק בהם ,
והם מתעסקים רק בהורים ..
קשה לי ,
קשה לי נורא ,
משתדלת להחזיק מעמד ,
כל בוקר לקום , להתלבש , להגיע לכיתה ,
ולחייך , לחייך גם כשרע .
n.p
;){kind=link}